חרדת בחינות-מהי חרדת בחינות ואיך מתמודדים 

זיכרון ראשון- כיתה ח' מפמ"ר באנגלית - אתה מגיע כל כך בטוח בעצמך- הרי לא סתם הלכת לסאמר סקול. מתחיל בדף הראשון ופתאום נזכר בריב אתמול עם ההורים –מסתכל שוב על הדף האותיות מתחילות להיראות כפולות ומתחילה לכאוב הבטן. אתה מסיים רק את הדף הראשון יוצא לשירותים לחצי שעה חוזר ולא מספיק לסיים את המבחן. זיכרון שני- מבחן מתכונת כיתה י"ב במתמטיקה – אחרי שחרשת כל הלילה אתה מזהה שאלה מוכרת שאתה בטוח שעשית אתמול.כמה שאתה מנסה להיזכר זה לא קורה,אתה מתחיל להזיע – נדמה לך שחטפת בלקאאוט – השאלה הזאת מכשילה אותך במבחן... חרדה= מצב רגשי בלתי נעים המכיל התנסות של פחד או רגש קרוב אחר ומכוון כלפי העתיד. הפחדהרגש המתעורר אינו סביר יחסית לסכנה הגלומה בו. מכאן ניתן להסביר את המונח " חרדת בחינות"- תופעה השכיחה אצל תלמידים בגילאים שונים ומופיעה כאשר התלמידים נתונים לבחינה או הערכה. חרדת הבחינות מעוררת אצל כל תלמיד החווה אותה תגובות שונות-החל במתח בשרירים,קשיי נשימה,הזעה, חוסר נשימה, קשיי ריכוז,דאגה בנוגע לכישלון וכלה בשכחה מלאה של החומר הנלמד. החברה שאנו חיים בה היום נתפסת כהישגית ותחרותית יותר מבעבר.תחרותיות זו- יכולה להפוך לאיום על תלמידים ולפגיעה בהערכה העצמית שלהם במידה וייכשלו במבחן.לעיתים, מבחן אחד עלול להפעיל מעגל קסמים של כישלונות נוספים במבחנים הבאים.הפחד מכישלון משולב לא רק בביקורת עצמית גבוהה אלא גם בחשש מתגובת הסביבה הקרובה (הורים, מורים, חברים) המצפים להצלחת התלמידים.ציפייה להישגים שבד"כ יוצרת לחץ נוסף. ישנם תלמידים שהנטייה שלהם להגיב בחרדה גבוהה יותר מאחרים בגלל צורך להגיע לשלמות וחוסר נכונות להתפשר על ציון שאינו משביע את רצונם. ישנם כאלו  שאינם יודעים לחלק ביעילות את הזמן שהוקצב להם בבחינה.זאת ועוד, חוסר הודאות בבחינה מוביל לתחושת שליטה – מכאן קצרה הדרך להרגשת חרדה. תפקידו של המורה באבחון התופעה הוא מכריע לפתרונה.על המורה לדעת לאבחן את התופעה  ע"י הסממנים החיצוניים הברורים בזמן הבחינה: כתב יד רועד, הזעה,"דילוגים" על מילים או משפטים שלמים". עוד סממנים הם התחמקות מביצוע מטלות, דחיית מבחנים, פערים גדולים בין השתתפות ביכתה וידע בעל- פה לביצועים בכתב בזמן הבחינה. מומחים מקנים חשיבות רבה לעידוד התלמיד. העידוד מעלה את ערך התלמיד בעיני עצמו  ועוזר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבי חוסר ודאות. על העידוד להיעשות בצורה נכונה – ספציפית למשימה שניתנה לתלמיד.עידוד נכון מדגיש את הצד הטוב – לדוגמא, במבדק יסמן המורה את התשובות הנכונות בצורה בולטת יותר. הדגשת התשובות הנכונות כמוה כהדגשת התכונות הבולטות של התלמיד- שתיהן יעצימו את התלמיד,יועילו לו בהשתתפות בכיתה ובכך יפחיתו את החרדה. הקניית הרגלי למידה נכונים מהוה פיתרון נוסף לבעיה.מורה פרטי או מאמן אישי יכולים לעזור להקנות אסטרטגיות למידה ולשפר את הרגלי העבודה של התלמיד. נוכל למצוא דוגמא להרגלי עבודה נרכשים כמו ניהול נכון של זמן ההתכוננות לבחינה- מקנה הרגשת שליטה,הבנת ההוראות בבחינה וסדור מסגרות חשיבה במבנים לתשובות- ככלים להפגת ה"ערפול" וחוסר האונים בבחינה.